התיקון, שנכנס לתוקף בשנת 2012, מאפשר לחוסכים להפקיד סכומי כסף פנויים בקופת גמל וליהנות מהטבות מס משמעותיות.
במידה והחוסך מקבל קצבה חודשית מינימלית של כ 4,850 ₪ (נכון לשנת 2023) מחיסכון פנסיוני אחר – ביטוח מנהלים או קרן פנסיה – הוא רשאי להפקיד כספים לקופת גמל כ”קצבה מוכרת”, והכספים יהיו נזילים עבורו החל מגיל 60. בעת המשיכה – (כאמור, מגיל 60 ואילך) – ישלם החוסך מס רווחי הון בשיעור של 15% בלבד (נומינלי) לעומת מס של 25% (ריאלי) ביתר מסלולי ההשקעה והחיסכון בשוק ההון. זהו יתרון משמעותי מאוד בסביבת אינפלציה נמוכה. בנוסף, החוסך יכול לקבל את הכספים כקצבה ללא תשלום מס רווחי הון בכלל.
תיקון 190 מספק יתרון משמעותי בהשוואה לכלים פיננסיים אחרים כמו תיקי השקעות או קרנות נאמנות. אחד היתרונות המשמעותיים הוא “דחיית מס” – כאשר בניהול כספים בקופת גמל, מס רווחי ההון נדחה למועד משיכת הקופה, ולא מתבצע בכל פעולה של מכירת נייר ערך. בכך, מנהל ההשקעות בקופת הגמל משקיע תמיד את הסכום ברוטו ונהנה מ”ריבית דריבית”.
תיקון 190 מספק גם פתרונות בענייני ירושה: במידה והחוסך בקופה נפטר לפני גיל 75, המוטבים יקבלו את הכספים שנצברו פטורים ממס רווחי הון. אם הלך לעולמו לאחר גיל 75, הם רשאים לפדות את כספי החיסכון וליהנות מתשלום מס רווחי הון מופחת של 15% נומינלי.
נקודה חשובה: בקופת הגמל מדובר במוטבים ולא ביורשים, כך שניתן לדוגמה להעביר את הסכום שבקופה לנכדים ובכך ליצור עבורם תוכנית חיסכון לעתיד.
יתרון משמעותי נוסף הוא תמהיל ההשקעות. קופת הגמל מאפשרת למנהל ההשקעות להשקיע במגוון רחב של נכסים, שאינם אפשריים בחלופות אחרות של ניהול תיק; נדל”ן, קרנות גידור וקרנות השקעה הם חלק מנכסים בלתי סחירים שמגוונים את תיק הנכסים של לקוחות קופות הגמל.